המימון שלנו

בשנת 2018, בזכות תמיכת התורמים שלנו, או"צ'ה:

• מילאה תפקיד מרכזי בהנחיה ותמיכה בתהליך פיתוח תוכנית התגובה ההומניטרית (HRP) לשנת 2019, שהייתה השנה השנייה לאסטרטגיית התגובה הרב-שנתית לשנים 2018–2020. תוכנית זו הבטיחה שימוש יעיל ומבוסס-צרכים במשאבים, בהקשר שבו הצרכים ההומניטריים עולים על המימון הזמין. או"צ'ה תיאמה, הנחתה והפיקה מסמך HNO איכותי לשנת 2019 שאושר ופורסם בדצמבר 2018.
• תמכה בר"מ ההומניטרי (HC) בפיתוח והשקה של 7 הקצאות – המספר הגבוה ביותר אי פעם – דרך קרן המימון המבוססת-מדינה לשטח הפלסטיני הכבוש. הקרן מימנה 52 פרויקטים בסך כולל של 21 מיליון דולר, שיושמו על ידי 34 שותפים. היא הגיעה ל-160% מהיעד עם הכנסות של 32 מיליון דולר. בנוסף, הושקה באתר או"צ'ה oPt סדרת "סיפורי הצלחה", המתפרסמת מדי חודש ומציגה את ההשפעה של הפרויקטים על חיי המוטבים. בשנת 2018 פורסמו שבעה סיפורי הצלחה.
• ניהלה שתי מענקי CERF מחלון התגובה המהירה כדי להתמודד עם ההשפעות הקשות של מנגנון GRM בעזה, ולהפעיל מיידית תגובה חירום בתחומי הבריאות, בריאות הנפש, התמיכה הפסיכו-חברתית, וגם צורכי המזון הדחופים של פליטים פלסטינים בעזה ובגדה המערבית.
• סיפקה תמיכה קריטית לר"מ ההומניטרי בהעלאת תשומת הלב הבינלאומית למשבר המחריף בעזה ובהגברת המודעות להשפעה ההומניטרית החמורה של הפגנות "צעדת השיבה". נוסחו 25 הצהרות פומביות, והתקיימו פעילויות תקשורתיות עם 16 עיתונאים מגופי תקשורת בינלאומיים (כגון AFP, AP, BBC, CNN) ומקומיים (כגון ג’רוזלם פוסט, כאן, טיימס אוף ישראל). פורסמו 253 ציוצים בנושא קידום המשפט ההומניטרי הבינלאומי (IHL) וה-IHL בשטח הפלסטיני הכבוש.
• תיאמה פעולות הסברה שהובילו לשש תדרוכים משותפים/מתואמים של צוות המדינה ההומניטרי (HCT), וניסחה תוכנית פעולה עם נציבות זכויות האדם של האו"ם (OHCHR) וגורמים נוספים לגיבוש אסטרטגיית הסברה משותפת בנושא המרחב ההומניטרי המתכווץ בשטח הפלסטיני הכבוש. או"צ'ה מילאה תפקיד מזכירותי חשוב בהנחיה ותמיכה בפעולות הסברה פרטיות וציבוריות סביב הגורמים לצרכים ההומניטריים, ברמות המקומית, הלאומית והבינלאומית, וכן דרך המדיה החברתית ותקשורת עם הקהילות. נמסרו 160 תדרוכים, נשלחו תזכירים פרטיים למשרד ראש הממשלה הפלסטיני, וה-AWG שותף באופן שוטף.
• סיפקה תמיכת מזכירות לחברי ה-HCT. בשנת 2018 נערכו שמונה פגישות וכל נקודות הפעולה לשנה זו קודמו.
• ברמת התיאום הבין-אשכולי, או"צ'ה המשיכה לתמוך וליטול חלק קבוע בפגישות ובפעילויות של כלל האשכולות בגדה המערבית ובעזה, באמצעות ניתוח הקשר והפקת דוחות מבוססי ראיות על מגמות ואזורים בסיכון גבוה. בגדה המערבית, ניתנה תמיכה בסוגיות כמו הריסות בתים, אלימות מתנחלים, וגישה מוגבלת לקרקעות חקלאיות. או"צ'ה גם סייעה לאשכול החינוך במיפוי בתי ספר בסיכון להריסה באזור C ובמזרח ירושלים, ובמעקב אחר תנועות האוכלוסייה לאחר עקירה. עודכנו תוכניות חירום קהילתיות עבור קהילות בסיכון גבוה לעקירה המונית. בעזה, נמשכה התמיכה בהכנות למקרי חירום, תוך התמקדות באנשים עקורים, מיפוי מתקנים חיוניים ושירותים מצילי חיים, וארגון תרגיל סימולציה ISCP.
• סיפקה תמיכת מזכירות לרשת הבין-סוכנותית למניעת ניצול והתעללות מינית (PSEA) כדי לקדם את המחויבויות בשטח הפלסטיני הכבוש. התקיימו שלוש פגישות רשת, וכן מיפוי של פעולות הרשת. תוכנית פעולה עם פעולות עדיפות נוסחה לשנת 2019 ואושרה באותה שנה.
• מילאה תפקיד מרכזי בהחלת סמן המגדר והגיל של IASC במחזור התכנון לשנת 2019, אשר מדגיש את המחויבות של HCT לשילוב מגדר בתוכניות ההומניטריות על מנת להבטיח איכות גבוהה.
• או"צ'ה השתתפה בקורס אחד (קורס מבצעי OSOCC בישראל), הנחתה במשותף פגישה תלת-צדדית (פגישת דיאלוג מקצועי בקפריסין) וסדנה אחת (סדנת מודעות לסיוע בינלאומי בירדן) במסגרת תוכנית ה-JIP.
• או"צ'ה השתתפה בדיונים עם הרשויות הישראליות הצבאיות והאזרחיות בנוגע להכנות מבצעיות במעבר ארז, בנושאים כמו גישה, מתקנים ונקודות קשר. 
  מול הרשויות הפלסטיניות, או"צ'ה קיימה שיח עם גורמים טכניים ברצועת עזה על הכנות חירום, תיאום, חלוקת תפקידים והיכרות עם תהליכים בין-סוכנותיים (כגון תכנון חירום).
• או"צ'ה המשיכה בדיאלוג עם רשת הארגונים הלא-ממשלתיים הפלסטיניים (PNGO): התקיימו הכשרות על מערכת האשכולות, המבנה ההומניטרי, ושילוב נושאי הגנה. התקיימו מפגשים כדי להבטיח דיאלוג שוטף ומעקב עם שותפים מהארגונים הלא-ממשלתיים. ניתנה תמיכה לצוות המשימה של מזרח ירושלים, כולל מצגות ממוקדות בנושאים מרכזיים ובמעקב אחר חברי הצוות. כמו כן, ניתנה תמיכה בפורום אזור C.
• או"צ'ה תמכה בשותפים מקומיים כגון UNFPA בפיתוח מסד נתונים ולוח מחוונים לניטור רבעוני של אלימות מבוססת מגדר (GBV), עיצוב הדוח השנתי של רשות המים הפלסטינית, מיפוי מצב המרפאות הניידות באזור C עבור אשכול הבריאות, ומתן תמיכה טכנית ללמ"ס לדיגיטציה והפצת נתוני המפקד. כמו כן, או"צ'ה סיפקה תמיכה טכנית למשרד הפיתוח החברתי בעזה בביצוע הערכת צרכים מרובת מגזרים.

בשנת 2017, בזכות תמיכת התורמים שלנו, או"צ'ה:

• תיאמה את פיתוח אסטרטגיית התגובה ההומניטרית לשנים 2018–2020 ואת תוכנית התגובה ההומניטרית לשנת 2018. מסמך HNO לשנת 2018 פותח גם הוא בתיאום עם או"צ'ה בשטח הפלסטיני הכבוש. המשרד האזורי גם תיאם את פיתוח קריאת המימון הדחופה עבור עזה באמצע השנה.
• תמכה במאמצי גיוס המשאבים בשם הקהילה ההומניטרית בשטח הפלסטיני הכבוש. תוכנית HRP לשנת 2017 קיבלה 259.1 מיליון דולר מתוך 551.9 מיליון דולר שבוקשו (47%). מענק תגובה מהירה מקרן החירום המרכזית של האו"ם (CERF) התקבל באוגוסט 2017 כדי להתמודד עם ההחמרה במצב בעזה. במהלך השנה, קרן הסיוע ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש (oPt HF) הקצתה מימון ל-43 פרויקטים, בסך כולל של 11.7 מיליון דולר, לצורך מענה לצרכים דחופים בעזה (73%) ובגדה המערבית (27%). הפרויקטים עסקו בתחומי חינוך, מקלטים וציוד חירום, מים, תברואה והיגיינה, הגנה, ביטחון תזונתי ובריאות.
• הובילה ותיאמה את מאמצי האשכולות להטמעת נושאים רוחביים לאורך כל מחזור התוכנית ההומניטרית ולרוחב הפונקציות המרכזיות של תיאום, הסברה, ניהול מידע ומימון הומניטרי. זאת כללה שילוב של הגנה, מגדר, מעורבות קהילתית ואחריות כלפי האוכלוסייה המושפעת.
• ביצעה מיפוי רגישות של 46 קהילות בדואיות/רועות פלסטיניות באזור המרכזי של הגדה המערבית, לצורך כימות צרכים לפי מגזרים. לוח מחוונים מקוון שפורסם בעקבות ההערכה הזו מציג את הממצאים המרכזיים של מסד הנתונים המקיף.
• קיימה 184 תדרוכים וביקורים הומניטריים בשטח, והגיעה ל-2,326 אנשים, בהם נציגים נבחרים, דיפלומטים, שותפים הומניטריים וחברי החברה האזרחית.
• תמכה בפעילות ההסברה ההומניטרית של הר"מ ההומניטרי, שכללה פרסום 10 הצהרות פומביות להביע דאגה או להעלות מודעות לסוגיות הומניטריות.
• פרסמה מוצרי ניהול מידע חדשניים ומבוקשים מאוד, כולל דוחות רגילים ואד-הוק, מפות ומאגרי מידע מקוונים.
• פעלה לחיזוק ההיערכות וניהול הסיכונים מאסונות, כולל תמיכה במערכות היערכות ותגובה לחירום ברמה המקומית והקהילתית.

בשנת 2016, בזכות תמיכת התורמים שלנו, או"צ'ה:

• תיאמה את תוכנית התגובה החמש-עשרה לשטח הפלסטיני הכבוש (HRP 2017). התוכנית לשנת 2016 הצליחה לגייס 285 מיליון דולר מתוך 571 מיליון דולר שבוקשו (50%).
• חידשה את מערכת ההריסות והעקירה בגדה המערבית כדי לשקף מידע ברמת משק הבית, כולל נתונים ממוינים לפי סוגי מבנים (כולל סיוע הומניטרי שמומן על ידי תורמים), מספר המפונים, מיקום גאוגרפי ותיאור כל אירוע.
• חיזקה את המיקוד המגדרי בכל אחת מהפונקציות המרכזיות: תיאום, הסברה, ניהול מידע, מימון הומניטרי, ומדיניות וסטנדרטים לשוויון מגדרי בפעולה הומניטרית.
• תיאמה את סקירת הצרכים ההומניטריים (Humanitarian Needs Overview), שכללה נתונים ממוינים לפי נפות/אזורים, תוך הסתמכות על מסדי נתונים משותפים כגון VPP+ וסקר העקורים הפנימיים (IDP), שאפשרו השוואת נתונים בין אשכולות/מגזרים.
• קיימה כ-157 תדרוכים וביקורים הומניטריים בשטח, שהגיעו ל-1,951 מקבלי החלטות, נציגים נבחרים, דיפלומטים, שותפים הומניטריים וחברי החברה האזרחית.
• תמכה בפעולות ההסברה של הר"מ ההומניטרי, שכללו פרסום של 13 הצהרות להבעת דאגה או העלאת מודעות לסוגיות הומניטריות שונות.
• פעלה לשיפור ההיערכות וניהול הסיכונים מאסונות, כולל תמיכה במערכות היערכות ותגובה לחירום ברמה המקומית והקהילתית.
• פרסמה מוצרים חדשניים ומבוקשים מאוד לניהול מידע, כולל מפות ומאגרי מידע מקוונים.

בנוסף, קרן הסיוע ההומניטרי (oPt HF) המנוהלת על ידי או"צ'ה סייעה בשנת 2016 לשותפים להגיע ל-536,669 אנשים באמצעות יישום של 29 פרויקטים ברחבי עזה והגדה המערבית. 17.2% מהפרויקטים יושמו ישירות על ידי ארגונים לא-ממשלתיים פלסטיניים, ו-51.7% יושמו בשותפות עם ארגונים לא-ממשלתיים בינלאומיים וסוכנויות של האו"ם. פרויקטים אלה מומנו על ידי קרן האו"ם/סיוע הומניטרי, בתמיכתם הנדיבה של בלגיה, גרמניה, אירלנד, נורבגיה, ספרד, שוודיה ושווייץ.

בשנת 2015, בזכות תמיכת התורמים שלנו, או"צ'ה:

• תיאמה את תוכנית התגובה הארבע-עשרה לשטח הפלסטיני הכבוש (HRP 2016). תוכנית 2015 הצליחה לגייס 347 מיליון דולר מתוך 705 מיליון דולר שבוקשו (49%).
• תיאמה את "פרופיל הפגיעות פלוס" לשנת 2015 – הערכת פגיעות לאומית רב-אשכולית ורב-שותפית, שאספה מידע על מגוון רחב של מדדים הומניטריים, בשיתוף הלשכה המרכזית הפלסטינית לסטטיסטיקה (PCBS) והאשכולות.
• הובילה את תהליך הרישום מחדש ופרופיל הפגיעות של העקורים הפנימיים (IDP), שסיפק ניתוח מעמיק של מצב המגורים הנוכחי והפגיעויות של כ-75,000 אנשים שנותרו עקורים בעקבות סבב הלחימה ב-2014 בזמן ביצוע הסקר.
• תיאמה את סקירת הצרכים ההומניטריים (Humanitarian Needs Overview), שהתבססה על פרופיל הפגיעות פלוס, סקר העקורים ונתוני האשכולות השונים.
• קיימה כ-140 תדרוכים וביקורים הומניטריים בשטח, שהגיעו לכ-1,900 מקבלי החלטות, נציגים נבחרים, דיפלומטים, שותפים הומניטריים וחברי החברה האזרחית.
• תמכה בפעולות ההסברה של הר"מ ההומניטרי, שכללו פרסום של 14 הצהרות להבעת דאגה או העלאת מודעות בנושאים הומניטריים.
• פעלה לשיפור ההיערכות וניהול הסיכונים מאסונות, כולל תמיכה במערכות היערכות ותגובה לחירום ברמה המקומית והקהילתית.
• פרסמה מוצרים חדשניים ומבוקשים מאוד לניהול מידע, כולל האטלס ההומניטרי של השטח הפלסטיני הכבוש.