עדכון מצב הומניטרי מס' 348 | הגדה המערבית

עדכוני המצב ההומניטרי בנושא רצועת עזה והגדה המערבית מתפרסמים שניהם מדי יום רביעי/חמישי. עדכון המצב ההומניטרי הבא בנושא הגדה המערבית יתפרסם ב-17 או ב-18 בדצמבר.

דגשים עיקריים

• מאז תחילת 2025 נעקרו בשטח C יותר מאלף בני אדם לאחר הריסות בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, הנתון השנתי הכולל השני בגודלו שתועד מאז 2009.
• אף שהיסטורית, מרבית העקירה בשל הריסות בגין היעדר היתרי בנייה בשטח C הייתה בקרב קהילות בדואים ורועים, השנה רוב הפלסטינים שנעקרו בהקשר זה היו תושבי עיירות וכפרים.
• הממוצע החודשי של פלסטינים שנפצעו בעת שניסו לחצות את גדר ההפרדה גדל, מתשעה בשמונת החודשים הראשונים של 2025 ל-19 פצועים בשלושת החודשים האחרונים.
• כ-60% מהפצועים הפלסטינים שנפגעו מידי מתנחלים בשנת 2025 היו בנפות רמאללה וחברון – שליש מכלל הפצועים התרכז בעיירות בצפון-מזרח נפת רמאללה, ובקהילות מסאפר יטא.

התפתחויות הומניטריות

• בין 2 ל-8 בדצמבר הרגו כוחות ישראליים חמישה פלסטינים, בהם ילד, נתון המביא את מספרם הכולל של הפלסטינים שנהרגו בשנת 2025 מידי כוחות ישראליים או מתנחלים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ל-232, בהם 52 ילדים. פלסטיני אחר, בעל אזרחות ישראלית, נורה למוות בידי כוחות ישראליים בנפת קלקיליה. באותה תקופה נסקרת נפצעו 42 פלסטינים, בהם תשעה ילדים וארבע נשים, וכן נפצעו שני חיילים ישראלים. מכלל הפצועים הפלסטינים, 25 נפצעו מידי כוחות ישראליים ו-17 מידי מתנחלים. להלן פרטי התקריות שהובילו להרוגים:
  • ב-2 בדצמבר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני ליד הכפר אום ספא, בנפת רמאללה, לאחר שהאיש דקר ופצע שני חיילים שעצרו את רכבו לביקורת במחסום פתע על כביש 465. גופת האיש מעוכבת בידי כוחות ישראליים. לאחר מכן סגרו כוחות ישראליים מחסומים ושערי דרך סמוכים במערב נפת רמאללה. בנוסף, הכוחות פרצו אל הכפר בית רימא, עיר מגוריו של האיש, וערכו חיפוש בבית משפחתו.
  • ב-5 בדצמבר ירו כוחות ישראליים למוות בפלסטיני במהלך פשיטה שניהלו בכפר אודלא, בנפת שכם, היכן שפלסטינים יידו אבנים על כוחות ישראליים והכוחות פתחו באש לעבר פלסטינים.
  • ב-6 בדצמבר ירו כוחות ישראליים למוות בשני פלסטינים, בהם נער בן 17 ועובד תברואה עירוני בן 55, במהלך מתקפת דריסה לכאורה נגד חיילים ישראלים שהיו מוצבים במחסום ברחוב א-שוהאדא (מחסום 56) המוביל לעיר חברון. התקרית תועדה גם בצילומי וידיאו. גופת הנער מעוכבת בידי רשויות ישראליות. בין 7 באוקטובר 2023 ל-8 בדצמבר 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 221 מקרים בהם עיכבו כוחות ישראליים את גופותיהם של פלסטינים מהגדה המערבית, בהן שבע גופות שהוחזרו ו-214 שעדיין מוחזקות.
  • ב-7 בדצמבר פתחו כוחות ישראליים באש על כלי רכב פלסטיני ליד העיירה עזבת טביב, בנפת קלקיליה, הרגו פלסטיני ופצעו אדם נוסף. נוסע שלישי ברכב נעצר. לדברי אמצעי תקשורת ישראליים, ההרוג היה אזרח ישראל. לאחר מכן אישר משרד הבריאות הפלסטיני שהפצוע מת מפצעיו. הצבא הישראלי אמר ששלושת הפלסטינים יידו אבנים על אזרחים ישראלים וסיכנו את חייהם.
• בין 2 ל-8 בדצמבר פצעו כוחות ישראליים בירי תחמושת חיה תשעה פלסטינים שניסו לחצות את גדר ההפרדה כדי להגיע לירושלים המזרחית ולישראל, שמונה מהם ליד א-ראם ודחיית אל-בריד ואחד בבית חנינא אל-בלד, שניהם בנפת ירושלים. בשלושת החודשים האחרונים הוכפל הממוצע החודשי של פלסטינים שנפצעו במהלך ניסיונות לחצות את גדר ההפרדה, מתשעה פצועים בחודש בממוצע בשמונת החודשים הראשונים של 2025 (בסך הכול 75 פצועים) ל-19 פצועים בחודש בין ספטמבר לנובמבר 2025 (בסך הכול 56 פצועים). מאז 7 באוקטובר 2023, המועד שבו הרשויות הישראליות ביטלו או הקפיאו את רוב ההיתרים שאפשרו לעובדים פלסטינים ולבני אדם אחרים להגיע לירושלים המזרחית ולישראל, תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 14 פלסטינים שנהרגו ויותר מ-200 פלסטינים אחרים שנפצעו בעת שניסו לחצות את גדר ההפרדה, על פי דיווחים בחיפוש אחר הזדמנויות תעסוקתיות על רקע משבר כלכלי קשה בגדה המערבית.
• ב-5 בדצמבר פתחו כוחות ישראליים במבצע בן 12 שעות בעיר קלקיליה, הטילו על שכונת כפר סאבא עוצר שמועד סיומו לא צוין וחסמו שלושה כבישים בתלוליות עפר. לפחות משפחה אחת פונתה בכפייה מביתה לאחר שבניין המגורים שבו התגוררה הוסב לעמדה צבאית. עשרות פלסטינים נעצרו ונחקרו, חיפושים נערכו בשורה של בתים, ושני פלסטינים (בהם ילד ומתנדב של אגודת הסהר האדום הפלסטינית) נפצעו. לדברי משרד התיאום והקישור הפלסטיני המחוזי, לפני שנסוגו החרימו כוחות ישראליים 50 אלף שקלים וכמה המחאות ממשרדים של איגוד עובדים.
• ב-8 בדצמבר, לדברי הודעה רשמית שפרסמה אונר"א, שוטרים ישראליים מלווים בעובדי עירייה נכנסו בכפייה למתחם של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) בשייח' ג'ראח, בירושלים המזרחית הכבושה, תפסו רכוש של האו"ם, ניתקו את התקשורת והחליפו את דגל האו"ם בדגל ישראל. אונר"א ציינה את האמנה בדבר זכויות היתר והחסינות לאו"ם, ואישרה שהמתחם שומר על מעמדו כנכס של האו"ם וכי ככזה, המעשה הינו "זלזול בוטה במחויבותה של ישראל, כמדינה החברה באו"ם, להגן על החסינות של מתחמי או"ם ולכבדה". מזכ"ל האו"ם גינה בתוקף את הכניסה הלא מורשית למתחם שייח' ג'ראח המוחזק על ידי אונר"א ואמר: "כפי שבית הדין הבינלאומי לצדק אישר לאחרונה, האמנה בדבר זכויות-היתר והחסינות של האו"ם אוסרת על כל פעולה ביצועית, מנהלית, משפטית או חקיקתית נגד רכוש ונכסים של האו"ם." מזכ"ל האו"ם קרא לישראל "לנקוט מייד את כל האמצעים הדרושים על מנת לשקם, לשמר ולקיים את החסינות של מתחמי אונר"א ולהימנע מכל פעולה נוספת ביחס למתחמי אונר"א, כנדרש מכוח המחויבויות המוטלות על ישראל מתוקף מגילת האומות המאוחדות ומחויבויותיה האחרות מתוקף המשפט הבינלאומי, לרבות אלה הנוגעות לזכויות-יתר וחסינות של האומות המאוחדות." מוקדם יותר השנה יישמה הכנסת חקיקה שיעדה היה פעילותה של אונר"א, ואשר אחריה פונה המתחם למען בטיחותם וביטחונם של אנשי הסגל. עם זאת, אף שהמתחם כבר אינו מאויש או פעיל, הוא עדיין כפוף לזכויות-יתר וחסינות של האו"ם מתוקף האמנה הכללית בדבר זכויות-יתר וחסינות של האו"ם.
• התפתחויות אלה באות בעקבות חוקים שנחקקו בכנסת הישראלית ב-28 באוקטובר 2024, המתיימרים לאסור את פעילויותיה של אונר"א בשטחים שישראל רואה בהם שטח ריבוני שלה, לרבות ירושלים המזרחית הכבושה, ואוסרים על כל מגעים בין בעלי תפקידים ישראליים לסוכנות. בשלהי ינואר 2025 אולצו אנשי סגל בינלאומיים לעזוב את ירושלים המזרחית, לאחר שרשויות ישראליות לא העניקו להם אשרות או לא חידשו אותן. באפריל 2025 הוציאו כוחות ישראליים צווי סגירה נגד בתי ספר שאונר"א מפעילה בירושלים המזרחית, ולאחר מכן נכנסו בכפייה ב-8 במאי לשלושה בתי ספר של אונר"א במחנה הפליטים שועפט, כניסה שהובילה לפינויים של בתי הספר; בסך הכול פגעו צווי הסגירה בשישה בתי ספר, שסגירתם פגעה בכ-800 תלמידים
• ב-10 בדצמבר, לדברי הוועד הפלסטיני לענייני עצירים, מת במשמורת ישראל עציר פלסטיני מהכפר חוסאן בנפת בית לחם, שהיה עצור מאז יוני 2025. לדברי משרד זכויות האדם של האו"ם, בין 7 באוקטובר 2023 ל-10 בדצמבר 2025 מתו במעצר בישראל לפחות 84 פלסטינים, בהם נער בן 17, 54 מהם מרצועת עזה, 28 מהגדה המערבית ושני פלסטינים אזרחי ישראל. בנוסף תיעד משרד זכויות האדם שלפחות חמישה פלסטינים מהגדה המערבית מתו בעודם מוחזקים במשמורת ישראל לאחר שנורו על ידי כוחות ישראליים, נפצעו ונעצרו; ארבעה ב-2024 ואחד -2025. על פי נתונים ששירות בתי הסוהר (שב"ס) הישראלי מסר ל"המוקד", ארגון ישראלי לא ממשלתי לזכויות אדם, נכון לנובמבר 2025 מוחזקים במשמורת ישראל 9,183 פלסטינים, בהם 1,254 המרצים עונש מאסר שנגזר עליהם, 3,359 עצורים שטרם הורשעו בבית המשפט, 3,368 עצירים מנהליים הכלואים ללא משפט, ו-1,220 בני אדם המוחזקים כ"לוחמים בלתי חוקיים."

הריסות ועקירה

• בין 2 ל-8 בדצמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את הריסתם של 15 מבנים בבעלות פלסטינית בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים, שלפלסטינים כמעט בלתי אפשרי להשיגם. 13 מהמבנים היו בחמישה כפרים בשטח C של הגדה המערבית, ושניים היו במחנה הפליטים שועפט בירושלים המזרחית. בסך הכול נעקרו 39 בני אדם, בהם 23 ילדים, ו-44 בני אדם, בהם 21 ילדים, נפגעו באופנים אחרים. במחנה שועפט נעקרה משפחה בת תשעה בני אדם, בהם שבעה ילדים; המשפחה אולצה להרוס בעצמה את ביתה ומבנה מגורים נוסף, לא מאוכלס, שכלל שתי דירות, כדי להימנע מתשלום קנסות נוספים, לאחר שקיבלה צווי הריסה בפברואר ובאוקטובר 2025 ומינתה עורך דין שיטפל בתביעה. בשטח C נעקרו שבעה משקי בית המונים 30 בני אדם, בהם 16 ילדים, ו-30 בני אדם אחרים נפגעו לאחר שרשויות ישראליות הרסו את בתיהם ומבנים אחרים באל-וולג'ה (נפת בית לחם), בודרוס (נפת רמאללה), קהילת הרועים הריבת א-נבי, בית אולה (שתיהן בנפת חברון) וחזמא (נפת ירושלים).
• בשנת 2025 נעקרו בשטח C יותר מאלף בני אדם לאחר שהמבנים שלהם נהרסו, נתפסו או נאטמו בגין היעדר היתרי בנייה ישראליים. זהו הנתון השנתי השני בגודלו של בני אדם שנעקרו בהקשר זה בשטח C מאז שמשרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים החל לתעד תקריות עקירה בשנת 2009. כ-65% מכלל בני האדם שנעקרו בשטח C מאז 2009 היו תושבי קהילות בדואים ורועים (7,639 מתוך כמעט 12 אלף בני אדם) והיתר היו תושבי כפרים, עיירות, ערים ומחנות פליטים. בניגוד לכך, בשנת 2025 היו רוב בני האדם שנעקרו בשטח C לאחר הריסות בגין היעדר היתרי בנייה תושבי עיירות וכפרים, ו-27% מהם באו מקהילות בדואים ורועים (ראו תרשים).

• ב-2 בדצמבר, כוחות ישראליים הרסו לשם ענישה, בחומרי נפץ, דירה שהייתה בקומה הרביעית של מבנה מגורים בן ארבע קומות בכפר זוואתא, מצפון-מערב לעיר שכם. הבית השתייך למשפחתו של פלסטיני המחזק במעצר בישראל ומואשם במעורבות בפיצוץ של שלושה אוטובוסים ריקים בבת ים ובחולון, ב-20 בפברואר 2025. הפיצוצים הפכו את הדירה ללא ראויה למגורים וגרמו נזק ליתרת הבניין. כתוצאה מכך נעקרו שתי משפחות המונות 11 בני אדם, בהם ארבעה ילדים.
• בין 1 בינואר 2009 ל-8 בדצמבר 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים את עקירתם של יותר מאלף פלסטינים לאחר הריסה או אטימה לשם ענישה של 215 מבנים ברחבי הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית. כ-40% מכלל המבנים (87) נהרסו או נאטמו אחרי 7 באוקטובר 2023, ועקב כך נעקרו 420 פלסטינים, בהם 166 ילדים. בשנת 2025, נכון ל-8 בדצמבר, רשויות ישראליות הרסו או אטמו לשם ענישה 42 מבנים ברחבי הגדה המערבית, לעומת 25 מבנים ב-2024 ו-37 מבנים ב-2023. בדיווחו לעצרת הכללית ב-20 בספטמבר 2021 הדגיש מזכ"ל האו"ם: "הריסות לשם ענישה של בתים ועיכוב של גופות עלולים להוות ענישה קולקטיבית (A/HRC/46/63 פסקאות 10-9), שהן הפרה של המשפט ההומניטרי הבינלאומי. אמצעים כאלה מסבים לבני אדם מצוקה חמורה בגין מעשים שלא הם ביצעו, ומובילים להפרות אפשריות של שורה של זכויות אדם, לרבות הזכות לחיי משפחה, לדיור נאות ולרמת חיים נאותה".
• ב-2 בדצמבר פינו כוחות ישראליים באופן זמני שלוש משפחות ממבנה מגורים בעיירה יעבד, בנפת ג'נין. באותו יום, במחנה הפליטים ג'נין, פוצצו כוחות ישראליים שני בתים בשכונת אל-ר'ובאז ושרפו בית שלישי בשכונת חדף, מעשים שפגעו בשלוש משפחות. בנפרד נמשכות ההריסות של 24 מבנים במחנה ג'נין, שעל פי הערכות כוללים 70 יחידות מגורים, ואשר יועדו על ידי הצבא הישראלי להריסה ב-25 בנובמבר. כל המשפחות הנפגעות נעקרו עוד בשלבים המוקדמים של המבצע במחנה ג'נין, שהחל בינואר 2025.

מתקפות מתנחלים

• בין 2 ל-8 בדצמבר תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 29 מתקפות מתנחלים נגד פלסטינים שהובילו לנפגעים, לנזק לרכוש או לנפגעים ולנזק לרכוש גם יחד. המתקפות הובילו לפציעתם של 17 פלסטינים, בהם שני ילדים, כולם מידי מתנחלים. יותר מ-200 עצים ושתילים בבעלות פלסטינית (בעיקר עצי זית) הושחתו.
• מאז תחילת 2025 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים יותר מ-1700 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים או לנזק לרכוש ביותר מ-270 קהילות ברחבי הגדה המערבית, בעיקר בנפות רמאללה, שכם וחברון – בממוצע חמש תקריות ביום. מתקפות אלה הובילו לפציעתם של 1,110 פלסטינים, 772 (70%) מהם מידי מתנחלים, 327 (29%) מידי כוחות ישראליים ו-11 שלא ידוע האם נפגעו מידי מתנחלים או כוחות ישראליים. כ-60% מהפצועים שנפגעו ב-2025 מידי מתנחלים היו בנפות רמאללה (250 פצועים) וחברון (210 פצועים). הפצועים היו מרוכזים במיוחד בעיירות הצפון-מזרחיות של נפת רמאללה, ובייחוד באל-מזרעה א-שרקייה, דיר דיבואן, סילוואד וסנג'יל, ובקהילות מסאפר יטא בנפת חברון, ויחדיו היוו כשליש מהפלסטינים שנפצעו מידי מתנחלים מאז תחילת השנה (256 מתוך 772).
• מתקפות, איומים והטרדה מצד מתנחלים נמשכו השבוע ברחבי כמה נפות, ופגעו בעיקר בקהילות הממוקמות ליד מאחזים ישנים או מאחזים שהוקמו לא מכבר. התקריות כללו מתקפות ופשיטות חוזרות ונשנות, נזק למבני מגורים ומניעת גישה לשטחים חקלאיים. בין התקריות המרכזיות השבוע היו שתי תקריות שהתרחשו בעיירה חלחול, בנפת חברון, ובכפר אל-מור'ייר, בנפת רמאללה, כמפורט להלן.
  • ב-4 בדצמבר, חמישה חקלאים פלסטינים שחרשו את אדמתם ליד השטח החקלאי ואדי אל-עמיר, בעיירה חלחול, הותקפו על ידי מתנחלים, הוכו ונפצעו. לדברי המשפחה, הדבר קרה לאחר שמשרד התיאום והקישור המחוזי הישראלי אישר את בקשת התיאום שלהם לצורך גישה לאדמתם למשך יומיים. מתנחלים, שמאמינים כי הם ממאחז חדש שהוקם בקרבת מקום, הגיעו בכלי רכב קטן ועצרו את החקלאים בדרכם. לאחר מכן הגיעו למקום כוחות ישראליים והורו לחקלאים לעזוב, בטענה שאין בידם כל תיעוד של אישור התיאום. כשהחקלאים התכוננו לעזוב את האזור תקפו אותם מתנחלים באבנים ובמקלות, משכו והורידו את אחד החקלאים מעל הטרקטור שלו, תקפו והיכו אותו, גרמו נזק לטלפון הנייד שלו ונהגו בטרקטור לעבר המאחז הסמוך. משרד התיאום והקישור הפלסטיני החזיר את הטרקטור מאוחר יותר באותו יום, וביום המחרת לא יכלה המשפחה להגיע לאדמתה.
  • חקלאים באותו שטח חקלאי של העיירה חלחול מתמודדים עם מתקפות מתנחלים מתמשכות מאז מרס 2024, המועד שבו הוקם מאחז ליד אדמותיהם. משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים תיעד מאז באזור זה 35 מתקפות מתנחלים שהובילו לנפגעים פלסטינים או לנזק לרכוש, לעומת עשר מתקפות מתנחלים בארבע השנים שקדמו לכך (2023-2020). ההסלמה בלטה במיוחד בעונת בציר הענבים האחרונה, בין יולי לאוקטובר 2025, שבה התרחשו לפחות 16 מתקפות כאלה, שהובילו לפציעתם של 15 חקלאים פלסטינים.
  • ב-7 בדצמבר, בשעת לילה, פרצו מתנחלים לאוהלי המגורים של משפחת רועים בחלקו הדרומי של הכפר אל-מור'ייר, בנפת רמאללה, ותקפו אישה קשישה, ילד ושתי פעילות זרות בעת שאלה ישנו באוהל. המתנחלים השתמשו באלות ובאבנים, פצעו את כל הארבעה, גנבו טלפונים ניידים ומחשב נייד ואיימו לשרוף את המשפחה על המבנים שלה אם לא יעזבו את המקום תוך יומיים. שתי הפעילות הזרות נכחו במקום על מנת לספק נוכחות מגינה, בעקבות מתקפות מתנחלים חוזרות ונשנות באזור. זמן קצר לאחר התקרית הגיעו למקום כוחות ישראליים, התקינו מחסום פתע ומנעו גישת כלי רכב לאזור.
  • במתקפות המתנחלים בכפר אל-מור'ייר חלה הסלמה חדה מאז אמצע 2024, לאחר שסביב הכפר הוקמו לפחות ארבעה מאחזים חדשים. מתקפות מתנחלים, שמאמינים כי הם מהמאחזים האלה, הובילו לעקירה של פלסטינים בשטח סביב המאחזים, לרבות העקירה המלאה של כל הקהילה הבדואית בעין סמיה. מאז הקמת המאחז באפריל 2024 תיעד משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים 64 מתקפות מתנחלים שפגעו באל-מור'ייר, או שלוש מתקפות בחודש בממוצע, לעומת ממוצע של מתקפה אחת או שתיים בארבע השנים הקודמות. מאז תחילת 2025 המקדו ער מתקפות מתנחלים באופן ספציפי במשפחת רועים שחיה בחלקו הדרומי של הכפר. המתקפות כללו פשיטות חוזרות ונשנות על המחסים של המשפחה, תקיפות, ניסיונות לגנוב בעלי חיים, פירוק וגניבה של אוהלים, והרס רכוש של משק הבית. בסך הכול נפצעו בתקריות אלה תשעה בני משפחה, בהם שישה ילדים ושלוש נשים, והמשפחה מדווחת על הפחדה, איומים ונזק לרכוש כמעט יומיומיים מצד מתנחלים שמאמינים כי הם מהמאחז הקרוב אליהם ביותר.
• לנתונים מרכזיים ולחלוקה של נפגעים, עקירה ואלימות מתנחלים בין ינואר 2005 לאוקטובר 2025 על פי קטגוריות נוספות, יש לפנות לתמונת המצב לחודש אוקטובר 2025 בנושא הגדה המערבית שמפרסם משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים.

מימון

• נכון ל-10 בדצמבר העבירו מדינות החברות באו"ם כ-1.6 מיליארד דולר מתוך 4 מיליארד הדולר 40%) המבוקשים למתן מענה לצרכים ההומניטריים הקריטיים ביותר של שלושה מיליון מתוך 3.3 מיליון בני אדם בעזה ובגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, שזוהו כמי שיזדקקו לסיוע בשנת 2025 במסגרת פניית הבזק עבור השטח הפלסטיני הכבוש לשנת 2025. כמעט 88% מהסכום המבוקש מיועדים למענה הומניטרי בעזה, ומעט יותר מ-12% מיועדים לגדה המערבית. בנובמבר ניהלה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 128 מיזמים מתמשכים בשווי כולל של 73.5 מיליון דולר, לטיפול בצרכים דחופים ברצועת עזה (89%) ובגדה המערבית (11%). מכלל המיזמים האלה, 61 מיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, 51 מיושמים על ידי ארגונים מקומיים לא ממשלתיים ו-16 מיושמים על ידי סוכנויות או"ם. יש לציין כי מתוך 77 המיזמים המיושמים על ידי ארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים או האו"ם, 58 מיושמים בשיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים לא ממשלתיים. למידע נוסף, יש לפנות לדף האינטרנט של שירות המעקב הפיננסי של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ולדף האינטרנט של הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש.