סקירה כללית

במהלך התקופה הנסקרת נמצאו יותר מ־12,600 פלסטינים נוספים בשטח הפלסטיני הכבוש חיוביים ל־COVID-19, וכ־10,250 החלימו. לדברי משרד הבריאות הפלסטיני, הגידול במספר הנדבקים הפעילים נמשך, מ־7,455 בסוף התקופה הנסקרת הקודמת ל־9,748 כעת. כ־103 בני אדם מתו, ומותם מביא את המספר המצטבר של המתים מהנגיף ל־676: 620 בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, ו־56 ברצועת עזה. לפי נתוני משרד הבריאות, 43 מטופלים מאושפזים ביחידות טיפול נמרץ, ועשרה מתוכם מונשמים.

39% מכלל הנדבקים הפעילים בשטח הפלסטיני הכבוש אותרו בעזה, ואחריה בשכם (17%), בבית לחם (9%), בחברון (6%) וברמאללה (5.8%).

סביר להניח שהנתונים הרשמיים ממעיטים משמעותית ממספרם הממשי של הנדבקים בנגיף, בשל המדיניות שמיישם משרד הבריאות בגדה המערבית, שבמסגרתה נבדקים רק מי שיש להם תסמינים אפשריים, וכן הפלסטינים היוצאים לנסיעות. לדברי שרת הבריאות הפלסטינית, מספר הנדבקים האמיתי עשוי להיות גדול פי שלושה מהנתון הרשמי. השרה ייחסה את הגידול המתמשך במספר הנדבקים לעובדה שאנשים אינם מצייתים לאמצעי המנע וממשיכים להשתתף באירועים פומביים כגון חתונות.

משרד ראש הממשלה הפלסטיני הקים ועדת תיאום לאומית על מנת לוודא שמערכת הבריאות תהיה מוכנה כשהחיסון יהיה זמין. השטח הפלסטיני הכבוש זכאי, על פי הערכות, לתמיכה כספית לחיסון של כ־20% מאוכלוסייתו הנחשבת פגיעה ביותר, כגון עובדי רפואה, בני אם שגילם יותר מ־65, ומי שסובלים ממחלות רקע.

הבנק העולמי חזה ירידה של כ־8% בכלכלת השטח הפלסטיני הכבוש בשנת 2020, בעיקר בשל ההגבלות הקשורות ל־COVID-19, ובמקביל מסר שכ־121 אלף פלסטינים איבדו את עבודתם ברבעון השני של השנה לבדו. הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את ממצאי סקר כוח העבודה שלה לרבעון השלישי של 2020, המראים עלייה בשיעור האבטלה ב־2020, שהוא 28.5% לעומת 24.6% בתקופה המקבילה ב־2019, והעמקת הפערים בין עזה, שבה שיעור האבטלה הוא 48.6%, לגדה המערבית, שבה השיעור הוא 18.7%.

משבר כספי חמור הפוגע באונר״א עלול להביא להידרדרות נוספת בתנאים הסוציו־כלכליים. ב־9 בנובמבר הודיעה הסוכנות כי אזל הכסף לתשלום משכורותיהם של 28 אלף עובדיה בחמשת אזורי הפעולה שלה במזרח התיכון. הפגיעה הקשה ביותר תהיה ברצועת עזה, שבה מעסיקה הסוכנות 13 אלף איש. כדי לשלם משכורות מלאות בחודשים נובמבר ודצמבר תצטרך הסוכנות לגייס 70 מיליון דולר עד סוף נובמבר.

ב־17 בנובמבר התפרסמה הודעה כי הרשות הפלסטינית הסכימה לחדש את התיאום עם הרשויות הישראליות, שהוקפא מאז מאי בתגובה על תוכניותיה של ישראל לספח חלקים מהגדה המערבית. מהלך זה צפוי להקל על היבוא של אספקה הקשורה ל־COVID-19, וכן על תנועתם של מטופלים ואנשי סגל בתוך השטח הפלסטיני הכבוש.

הגדה המערבית

בצפון הגדה המערבית נצפתה במהלך התקופה הנסקרת העלייה הגדולה ביותר במספר הנדבקים, במיוחד בנפת שכם, שבה נמצא כעת המספר הגבוה ביותר של נדבקים פעילים (1,688) בשטח הפלסטיני הכבוש, אחרי עזה. ועדת החירום של נפת שכם הכריזה על עוצר לילי בעיר שכם מ־16 ל־21 בנובמבר. בנוסף על כך, על הכפר תיל, מדרום לשכם, הוטל סגר למשך שלושה ימים לאחר שאותרו בו חמישים נדבקים מאומתים. גם כפר א־דיכ שבנפת סלפית נתון בסגר זמני בשל עלייה במספר הנדבקים בו. מלבד אזורים אלה התנועה והפעילויות ברחבי הגדה המערבית נמשכו, ברובם בלא פגיעה.

ב־10 בנובמבר, בהקשר של המגפה, הוציא הצבא הישראלי צו צבאי האוסר על כניסת אזרחים ישראלים ותושבי ירושלים המזרחית לשטחים שהוגדרו בהסכמי אוסלו כשטחי B, לפרק הזמן מ־12 בנובמבר ועד 12 בדצמבר. איסור כניסה ארוך טווח לשטח A נותר בתוקף.

נכון ל־10 בנובמבר 2020, לדברי משרד הבריאות, קיימים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, 24 מרכזי איסוף דגימות/אבחנה פעילים. איסוף דגימות זמין לציבור גם בבתי חולים פרטיים וציבוריים. בנוסף קיימים כעת בגדה המערבית, למעט ירושלים המזרחית, גם 16 מרכזי טיפול פעילים. 

בירושלים המזרחית, שבתקופה הנסקרת האחרונה ירד מספר הנדבקים הפעילים בה לפחות מ־300, שב מספרם ועלה ל־520. המשבר הכספי ברשות הפלסטינית ממשיך לפגוע בקיימות הכספית של ששת בתי החולים בירושלים המזרחית, שצברו חובות ופיגורי תשלומים בסך 68 מיליון דולר. מצב זה פוגע ביכולת התפקודית של בתי החולים דווקא בזמן שבו גרמה המגפה לצמצום של 30% בהכנסותיהם מאז יולי 2020 בשל הירידה בהפניות לטיפולים והשימוש המופחת בשירותי הבריאות.

מאז תחילת המגפה, כמאתיים מתוך 570 בתי הספר בגדה המערבית נסגרו באופן חלקי או מלא לאחר שבקרב תלמידים ומורים נמצאו נדבקים מאומתים. במהלך התקופה הנסקרת דווח כי לפחות שלושה בתי ספר בעיר שכם נסגרו באופן זמני; מקורות רשמיים בנפת בית לחם מוסרים כי ב־12 בתי ספר התגלו נדבקים פעילים מקרב תלמידים ומורים; ובחברון, נכון לעכשיו, לפחות שלושה בתי ספר סגורים לשבועיים.

בין 1 ל־15 בנובמבר נכנסו 3,009 פלסטינים לגדה המערבית דרך מעבר אלנבי עם ירדן, ו־3,006 יצאו ממנה. כל נסיעה מסוג זה מצריכה תיאום עם משרד החוץ הפלסטיני ובדיקות לגילוי COVID-19 לפני חציית המעבר בכל אחד מהכיוונים. הרשויות הירדניות השיקו מערכת מקוונת שמטרתה להקל את המעבר של פלסטינים דרך מעבר אלנבי, אף שהנוסעים נדרשים לספק ראיות לכך שנבדקו והתחייבות לעמוד בדרישות לבידוד.

במהלך התקופה הנסקרת, בנימוק של היעדר היתרי בנייה, הרשויות הישראליות הרסו, תפסו או אילצו בני אדם להרוס לפחות 128 מבנים בבעלות פלסטינית בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, הריסות ותפיסות שהביאו לעקירתם של מאה בני אדם. ב־3 בנובמבר הרסו הרשויות הישראליות 83 מבנים בקהילה הבדואית חומסה אל־בקעיה שבצפון בקעת הירדן, והביאו לעקירתם של 73 בני אדם, 41 מהם ילדים. זהו המספר הגדול ביותר, מאז מרס 2016, של בני אדם שנעקרו בתקרית יחידה ומספר המבנים הגדול ביותר שנהרסו בתקרית אחת מאז החל משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים לעקוב אחר הריסות בשנת 2009.

למרות הודעתן של הרשויות הישראליות ב־1 באוקטובר כי בשל המגפה יעצרו הריסה של מבנים מאוכלסים בירושלים המזרחית, במהלך התקופה הנסקרת נהרסו שני בתים: האחד על ידי עיריית ירושלים, והשני על ידי הבעלים בעקבות לחץ שהפעילו עליו פקחי עירייה ומשטרת ישראל. כתוצאה מכך נעקרו 11 בני אדם, בהם שלושה ילדים.

רצועת עזה

ברצועת עזה תועדו במהלך התקופה הנסקרת 5,208 נדבקים חדשים ב־COVID-19. מספר הנדבקים הפעילים גדל ב־45%, מ־2,647 ל־3,827, מתוך 12,439 נדבקים בסך הכול מאז תחילת המגפה. 19 בני אדם מתו, נתון המביא את מספר המתים הכולל ל־56. 

ב־18 בנובמבר תועד בעזה מספר שיא של 600 נדבקים חדשים. רשויות הבריאות מדווחות גם על מספרים גדלים והולכים של נדבקים המפגינים תסמינים קלים/בינוניים. כן קיים חשש לעלייה אפשרית במספר בני האדם שתסמיניהם חמורים, הואיל ומדווח על יותר ויותר נדבקים שגילם יותר מ־60, ובמיוחד נשים.

בעקבות ההתפתחויות האלה הודיעו הרשויות המקומיות כי מ־15 בנובמבר ועד להודעה חדשה ייסגרו כל החנויות ברחבי עזה בשעה 17:00 לכל המאוחר. התכנסויות של יותר מ־15 בני אדם במרחב סגור אסורות, לרבות לטקסי חתונות וניחום אבלים הנערכים בבית. כן הגדירו הרשויות 23 מתוך 94 האזורים הגיאוגרפיים ברצועת עזה כאזורים אדומים שכל תנועה בהם אסורה. המשטרה תאכוף אמצעים אלה ותבטיח שמי שיפרו אותן יישאו בהשלכות המשפטיות על כך.

רמות הבדיקות נותרו גבוהות – מדי יום נערכות יותר מ־2,500 בדיקות. אלא שהרשויות המקומיות הזהירו מפני מחסור כרוני בחומרי המעבדה הדרושים לביצוען, וכן באספקת חמצן למטופלים בבית החולים הייעודי ל־COVID-19, בית החולים האירופי בעזה. כוח המשימה לענייני בריאות עוקב אחר המצב ושוקל אפשרויות לטיפול בצרכים אלה. 

משרד הבריאות נוקט בידוד ביתי עבור נדבקים ללא תסמינים או כאלה שתסמיניהם קלים. מי שזקוקים לטיפול רפואי, או אינם עומדים בקריטריונים לבידוד ביתי (כלומר, אין בביתם מרחב מספיק לשם כך) שוהים בבידוד בבתי החולים הייעודיים, האירופי והטורקי, או במתקני בידוד. נכון לבוקר ה־18 בנובמבר מטופלים בבית החולים האירופי 234 נדבקים, 61 מהם במצב קשה. כ־2,850 בני אדם שוהים כעת בבידוד ב־24 מתקנים ייעודיים ו־28 אלף בני אדם נוספים שוהים בבידוד ביתי.

נוסעים הנכנסים לעזה דרך מעברי רפיח וארז, לרבות אנשי סגל בינלאומי/משלחות זרות, כבר אינם נדרשים לשהות בבידוד ביתי אם הם יכולים להציג תוצאה שלילית של בדיקת PCR שנעשתה 48 שעות לפני כניסתם לעזה. מי שאינם יכולים להציג תוצאת בדיקה עם הגעתם לעזה יכולים להיבדק בגבול, אבל נדרשים לשהות בבידוד ביתי עד לקבלת תוצאות הבדיקה.

מעבר רפיח עם מצרים נפתח באופן חריג בשני הכיוונים לארבעה ימים, מ־2 עד 5 בנובמבר, שבמהלכם נכנסו לעזה 1,337 בני אדם ו־3,171 בני אדם יצאו ממנה. הכנסת סחורות מישראל נמשכה דרך מעבר כרם שלום, וכך גם ייבוא סחורות ממצרים דרך מעבר רפיח. גם מעבר הנוסעים ארז עם ישראל נפתח ליציאה של מספר קטן של נוסעים שהורשו לעבור בו באופן חריג, רובם מטופלים רפואיים. מספר הפלסטינים הנכנסים לעזה דרך מעבר ארז היה עקבי יחסית, כ־110-80 בני אדם בשבוע.

תיאום

כוח המשימה הבין־סוכנותי לענייני COVID-19, בהנהגת המתאם ההומניטרי/התושב, וכן קבוצת התיאום של כוחות המשימה ממשיכים להתכנס לישיבות מדי שבוע, בכדי לקבוע רכיבי מדיניות ולתאם את יישומם של סוגי מענה שונים למשבר.

ברצועת עזה השיקו המשרד לתיאום עניינים הומניטריים וכוחות המשימה אומדן רב־תחומי שנועד לשפר את הזיהוי ומתן המענה לצורכיהם של משקי בית שבהם שוהים בני אדם בבידוד/הסגר ביתי. איסוף הנתונים מתבסס על ראיונות טלפוניים המתמקדים במדגם מייצג של משקי בית במצב זה על פני כל הנפות. צופים כי האומדן יושלם בתחילת השבוע הבא.

במהלך התקופה הנסקרת סייעה יחידת תיאום הגישה הפועלת מטעם המתאם ההומניטרי/התושב ל־111 אנשי סגל של האו״ם, של ארגונים בינלאומיים ושל משלחות דיפלומטיות לנוע בין ירושלים המזרחית לבין יתר חלקי הגדה המערבית, כן סייעה היחידה לתשעה אנשי סגל של ארגונים בינלאומיים להיכנס לישראל. עד כה לא הושפעה התנועה למטרות הומניטריות, למרות הידוק ההגבלות ברצועת עזה, בעקבות העלייה במקרים המאומתים. יחידת תיאום הגישה ערוכה לחדש את מערכת תיאום הגישה הקריטית, ככל שיעלה צורך בכך.

מאז 6 בספטמבר מפעיל ארגון הבריאות העולמי מנגנון תיאום זמני לתמיכה בהגשת בקשות של מטופלים פלסטינים תושבי עזה ומלוויהם להיתרי יציאה ישראליים, שיאפשרו להם להגיע לשירותי בריאות חיוניים בבתי חולים בגדה המערבית ובישראל. ההפניות לטיפול נעשות על פי צורך רפואי, ונתונות להחלטת משרד הבריאות הפלסטיני. אמצעי זמני זה ננקט כדי למתן את ההשלכות של הקפאת התיאום בין הרשות הפלסטינית לרשויות הישראליות, צעד הננקט מאז מאי בתגובה על האיום הישראלי לספח חלק מהגדה המערבית.

באותו הקשר, ארגון הגג של גופי הסיוע בשטח הפלסטיני הכבוש ממשיך להפעיל כוח משימה לוגיסטי, בהנהגת תוכנית המזון העולמית, כדי לתמוך ברכישת אספקה ובקבלת התרומות הדרושות למענה על COVID-19. משימתו העיקרית היא לתווך בין מנהל המכס במשרד הכספים של הרשות הפלסטינית לבין הרשויות הישראליות (מתאם הפעולות בשטחים ואגף המכס הישראלי), כדי להבטיח שהתיעוד הדרוש לאפשר משלוח של אספקה מיובאת לתוך השטח הפלסטיני הכבוש דרך נמלי הכניסה הישראליים השונים אכן יאושר. נכון לעכשיו כוח המשימה מטפל ב־123 בקשות שהתקבלו מסוכנויות או״ם וארגונים בינלאומיים לא ממשלתיים, ש־98 מתוכן אושרו על ידי שני הצדדים, 19 ממתינות לאישור הרשויות הישראליות, ושש בוטלו.

כוח המשימה לענייני בריאות עוקב אחר הרכש והמשלוח של אספקה רפואית חיונית על ידי ארגונים שותפים לכוחות המשימה, כנגד הצרכים המיידיים שזוהו בתוכנית המענה הבין־סוכנותית ל־COVID-19, צרכים התואמים גם את תוכנית המענה הלאומית ל־COVID-19 של מדינת פלסטין. הטבלה שלהלן מדגישה את הזמינות והפערים של עשרת הפריטים הרפואיים הדרושים ביותר. [1]

כל הארגונים השותפים מוזמנים להירשם ולהגיש את בקשותיהם לרכישת אספקה רפואית לבדיקות מעבדה, ניהול טיפול ומניעה ופיקוח על זיהום באמצעות הפורטל העולמי של ארגון הבריאות העולמי לתיאום המענה ל־COVID-19.

כחלק מתוכנית תקשורת הסיכונים ומעורבות הקהילה, כמעט ארבעים ארגונים שותפים מפיצים חומרי הסברה שנועדו להבטיח לציבור גישה למידע נרחב על הדרכים למנוע את התפשטות COVID-19 ולטפל במידע כוזב. בנובמבר התמקד מסע ההסברה בהכנות לקראת עונת החורף. חומרי הסברה בתחום תקשורת הסיכונים ומעורבות הקהילה זמינים לקריאה באינטרנט.

מימון

תוכנית המענה הבין־סוכנותית הראשונית ל־COVID-19 לשטח הפלסטיני הכבוש, שחייבה לגייס 42.4 מיליון דולר לתמיכה במענה מיידי למשבר ובמאמצים שמנהיגה הממשלה הפלסטינית, כיסתה התערבויות עד לסוף יוני. בתחילת אוגוסט הוארכה התוכנית עד לסוף 2020 וסך הסכום המבוקש למימון עודכן וכעת הוא 72 מיליון דולר. לאחר שב־25 באוגוסט אומתה ההדבקה בקהילה ברצועת עזה, גבר החשש בדבר יכולתה של מערכת הבריאות בעזה לטפל בגאות במספר הנדבקים. להערכת ארגון הבריאות העולמי דרושים 5.75 מיליון דולר נוספים לטיפול בגורמי חשש אלה. עד עתה גויסו 4.6 מיליון דולר לתמיכה בקדימויות אלה. הצרכים המתועדפים בעזה שולבו בכלל הסכומים המבוקשים לתוכנית המענה ל־COVID-19, שסך המימון הדרוש עבורם כעת הוא כמעט 78 מיליון דולר.

עד כה גויסו 36.5 מיליון דולר, או 47% מהסכום המבוקש בתוכנית המענה. כולל משאבים שנתרמו מחוץ לתוכנית המענה גויסו עד עתה בסך הכול 55.5 מיליון דולר לתמיכה בפעילויות הקשורות למענה למשבר COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש. בשבועיים האחרונים הקצתה הקרן ההומניטרית לשטח הפלסטיני הכבוש 8.6 מיליון דולר עבור תוכנית המענה ל־COVID-19.

סך המימון על פי כוח משימה (במיליוני דולרים)

התפתחויות, גורמי חשש וסטטוס מימון על פי כוח משימה

בריאות

• ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני בריאות מסרו ציוד ואספקה רפואיים חיוניים להתמודדות עם COVID-19 לשורה של מתקנים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. הציוד שנמסר ברצועת עזה כלל 140 ערכות בדיקה; 10 קופסאות סטריפים של מבחנות עבור תגובת שרשרת פולימראז אופטית (PCR); 25 מיטות חצי־פאולר וחמישה אנלייזרים לחמצן; 50 אלף מסכות N95; ו־150 ערכות חיטוי. בגדה המערבית נמסרו חמישה אנלייזרים לחמצן, שלושה מדי סטורציה, 19 דפיברילטורים ו־50 אלף מסכות N95. ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש ניתנו למוטבים מפגשי תמיכה (פרטניים וקבוצתיים) בנושאי חינוך לבריאות ותמיכה פסיכו־חברתית.
• בחודש אוקטובר אישרו הרשויות הישראליות 72% מבקשות ההיתרים שמנגנון התיאום הזמני בניהול ארגון הבריאות העולמי הגיש בשם מטופלים מעזה. לעומת זאת, באותה תקופה היה שיעור האישורים עבור מלוויהם של מטופלים 44%. מטרתו של מנגנון זה, שהושק ב־6 בספטמבר, היא למתן את ההשלכות של ההקפאה, מצד הרשות הפלסטינית, של התיאום עם הרשויות הישראליות, צעד שננקט מאז מאי 2020 בתגובה על האיום הישראלי לספח חלקים מהגדה המערבית.
• ב־11 בנובמבר התקיימה ישיבה משותפת של כוח המשימה לענייני בריאות בעזה ובגדה המערבית. בישיבה השתתפו חמישים ארגונים שותפים שעודכנו לגבי תהליך תוכנית המענה ההומניטרי. כוח המשימה הדגיש את הצורך בהשתתפות רבה יותר של ארגונים מקומיים לא ממשלתיים בהגשת מיזמים, ובהכשרת כל הארגונים השותפים בהטמעה של חשיבה מגדרית, גילאית והגנה מפני ניצול והתעללות מיניים. בנוסף על כך הדגיש משרד הבריאות את הצורך בהגברת המאמצים להגן על עובדי רפואה לנוכח העלייה במספר הנדבקים מקרבם, המטילה עול נוסף על מערכת הבריאות.

הגנה

• סקר שנער ברצועת עזה חושף רמות גבוהות של בעיות נפשיות, בצד מחסור במידע על שירותי תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית. הסקר, שארגון Islamic Relief ערך בקרב 2,013 עובדים מכל חמש הנפות בעזה, מצא כי 82% מהמשתתפים בסקר דיווחו על תסמינים כגון חרדה ודחק. ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה הדגישו את החשיבות של תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית עבור ילדים והורים השוהים בבידוד ביתי, במיוחד באזורים שהגישה אליהם קשה ובשכונות שהוגדרו כ"אדומות" בשל COVID-19.
• ארגון שותף לכוח המשימה (SAWA), המפעיל קו חירום לתמיכה נפשית ופסיכו־חברתית, תיעד באוקטובר גידול פי שלושה במספר הפניות של נשים המדווחות כי בכוונתן לשלוח יד בנפשן, לעומת הנתונים מחודש ספטמבר.
• במהלך התקופה הנסקרת סיפקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני הגנה תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית, הן מרחוק והן פנים־אל־פנים, ליותר מאלף בני אדם פגיעים ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש. ארגון שותף לתת כוח המשימה לענייני אלימות מבוססת־מגדר בעזה סיפק 117 ייעוצים טלפוניים, בהם 36 הקשורים לאלימות מבוססת־מגדר. בגדה המערבית חילקו ארגונים שותפים ערכות פסיכו־חברתיות וחינוכיות ל־583 בני אדם, והעניקו תמיכה מרחוק בניהול טיפול על ידי מומחים ל־15 ילדים. ארגונים שותפים לכוח המשימה המשיכו לתמוך בכוח המשימה לענייני תקשורת סיכונים 
• ומעורבות קהילה, בהפצת מסרי הסברה וחומרים הקשורים ל־COVID-19, הגנת הילד ועקרונות תמיכה פסיכו־חברתית. במהלך התקופה הנסקרת הגיעו הארגונים לכמעט 3,000 בני אדם ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש.

חינוך

• מאז תחילת שנת הלימודים, יותר מ־170 בתי ספר ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש נסגרו באופן זמני או מלא לפרקי זמן שבין יום אחד ל־14 יום, לאחר שבקרב התלמידים או אנשי הסגל אותרו נדבקים מאומתים ב־COVID-19. בתמיכת ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני חינוך קיבלו כל בתי הספר ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש ערכות ניקוי והיגיינה, עותקים של הפרוטוקולים לבתי ספר בטוחים ולבריאות, וכן הכשרות בתחומים אלה עבור ילדים ואנשי סגל.
• נכון ל־17 בנובמבר, 125 בתי ספר ב"אזורים אדומים" ברחבי רצועת עזה סגורים. ב־11 בנובמבר חודשו הלימודים עבור תלמידי כיתות א׳ עד ו׳, לאחר שתלמידי כיתות ז׳ עד י״ב שבו ללימודים ב־10 וב־26 באוקטובר. בתי הספר שמפעילה אונר״א נפתחו מחדש ב־2 בנובמבר עבור תלמידי כיתות ז׳-ט׳. הלימודים כוללים שלושה ימי למידה פנים־אל־פנים בבית הספר ושלושה ימי למידה מרחוק. 
• כוח המשימה לענייני חינוך עובד עם משרד החינוך ואונר״א לתמוך בלמידה מרחוק ובמתן שירותי תמיכה נפשית ופסיכו־חברתית, אמצעי פיקוח ומניעת זיהום, מתן ערכות היגיינה ושיקום של מתקני מים, תברואה והיגיינה.

מחסה ופריטים שאינם מזון

• ברצועת עזה סיפקו ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מחסה פריטים שאינם מזון לכל מתקני ההסגר/הבידוד הפעילים. אלה כללו מערכות מצעים, ערכות היגיינה אישיות וערכות כבוד. ארגונים שותפים מטפלים ברכישת פריטים נוספים שאינם מזון, לחידוש המלאי של הפריטים שחולקו ולשמירה על רמות המלאי המקוריות.
• ברצועת עזה, ארגונים שותפים לכוח המשימה חילקו ערכות היגיינה נגד COVID-19 ל־415 משקי בית פגיעים וחלשים (כ־2,300 בני אדם) שבהם אחד מבני המשפחה שוהה בבידוד ביתי. משקי הבית שנבחרו לחלוקת ערכות אלה זוהו ככאלה שאין בהם מתקני תברואה והיגיינה נאותים.
• בגדה המערבית ארגונים שותפים לכוח המשימה ממשיכים לתמוך במשפחות הסובלות מצפיפות יתר, תנאים לא היגייניים ותנאי מחייה בלתי מספיקים, במיוחד בשטח C, ומוכנים לתמוך במרכזי בידוד ככל שאלה יופעלו.

מים, תברואה והיגיינה

• ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה הגיעו במהלך התקופה הנסקרת לכ־ 6,600 בני אדם. פעילות זו כללה חלוקת חומרי היגיינה וחיטוי לכמעט 800 משקי בית, וריקון של בורות ספיגה/מכלים ספטיים ב־88 משקי בית ברצועת עזה.
• ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה החלו לפתח מערכות לאספקת מים בחמישה מרכזי בידוד ברצועת עזה, במטרה להחליף את משלוחי המים בבקבוקים שבהם משתמשים כעת במתקנים אלה. כחלק מההתערבות יותקנו במרכזים יחידות להתפלת מים, שיבטיחו אספקת מים מספקת וקבועה ל־4,000 בני אדם.
• בשל מחסור במימון, ארגונים שותפים לכוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה יכולים לטפל בפחות מ־20% (9,000 בני אדם) מהצרכים של בני האדם שעל פי הערכות ישהו בבידוד מוסדי וביתי עד לסוף 2020. כוח המשימה לענייני מים, תברואה והיגיינה יפעל בתיאום עם קבוצת התיאום של כוחות המשימה, המשרד לפיתוח חברתי וארגונים שותפים לכוח המשימה במאמץ לצמצם את הפער במענה.

ביטחון תזונתי

• החל מתן הסיוע במזון למרכזי בידוד ברצועת עזה – כמעט 1,500 ארוחות יומיות חולקו ב־16 מרכזי הסגר ובידוד. ההתערבות מתוכננת להימשך תשעים יום.
• במהלך התקופה הנסקרת נמשכה חלוקת סיוע במזומן ל־100 אלף משקי בית חלשים ופגיעים ברצועת עזה. הסיוע, שאותו מממנת ממשלת קטאר, הוא בסך 100 דולר למשפחה. בקרוב צפויה התערבת נוספת לסיוע במזומן, במימון הבנק העולמי, שתתמקד ב־68 אלף עובדים נפגעי המגפה; כל עובד יקבל 700 ש״ח.
• שיעור האבטלה שתועד ביולי-ספטמבר 2020 ברצועת עזה היה 48.6%, עלייה של 3.5 נקודות אחוז לעומת אותה התקופה ב־2019. בגדה המערבית הגיע שיעור זה ל־18.7%, נתון המייצג עלייה של 5.4 נקודות אחוז לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת. בסך הכול, לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, כמעט 373 אלף בני אדם ברחבי השטח הפלסטיני הכבוש היו מובטלים, כלומר חיפשו עבודה באופן פעיל במהלך תקופה זו.

מימון שהתקבל עבור תוכנית המענה ל־COVID-19 בשטח הפלסטיני הכבוש (באמצעות תוכנית המענה הבין־סוכנותית ומחוץ לה) בדולר

סך המימון שהתקבל עבור תוכנית המענה ל־COVID-19 על פי תורמים

למידע נוסף, לרבות רשימה מפורטת של פעילויות על פי כוח משימה הן בעזה והן בגדה המערבית, ולמפות מפורטות של מרכזי הבידוד יש לפנות לדף האינטרנט בנושא COVID-19 באתר של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים. פנו בבקשה לאתר משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים: 

דף ייעודי לנושאי COVID-19 של משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים

רשימה מפורטת של פעילויות על פי כוח משימה

[1] לרשימה מקיפה יותר יש לפנות לצוות התיאום של כוח המשימה לענייני בריאות: asaparbekov@who.int ו-maroufm@who.int.